אנו שומעים יותר ויותר את המושג "מלחמת סחר", אשר בעיקרו מתייחס למצב הטעון שבין ארה"ב לסין. שני אנשים בעולם הם אלו אשר עומדים בראשה של מלחמה זו; נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב, דונלד ג'יי טראמפ. אופיים הלוחמני של אנשי מפתח אלו, המתבטא ברצון לגרום לאחר "ליפול על ברכיו", הוא הגורם למיליארדי אנשים בעולם להיות מושפעים עקב ההתנצחות הכלכלית בין השניים. רק בתחילתו של חודש יוני הכריז הנשיא טראמפ על הגברת המכסים על סחורות מיובאות מסין, אשר גרמה מיד לתגובה נגדית מצדו של נשיאה של סין.
בכל הנוגע לכלכלה, אנשים אוהבים רגיעה, אשר נכון לרגע זה אינה נראית באופק. רצונו של הנשיא טראמפ להגדיל את הייצור הפנים מדינתי ולהגביל את היבוא, מתבטא בהגדלה של המכסים הנגבים על סחורות מיובאות. אמנם בזכות מהלך זה של טראמפ ניתן להניח כי אכן תושג מטרתו ויוגבר היצור הפנים מדינתי, אך כתוצאה מכך יבואנים רבים (ובינם כמובן גם ישראלים) יחוו ירידה ניכרת בהיקף המכירות, שכן ארה"ב הינה מעצמת הסחר הגדולה בעולם.
?
נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הנשיא טראמפ מתמקד בהגברת המכסים על סחורות מיובאות מאירופה (ניתן דגש רב על תעשיית הרכב האירופאית המפוארת) וסין. ישראל, גדולה ומשמעותית ככל שנרצה לחשוב שהיא, אינה כלי משמעותי בכלכלה העולמית, ועל כן אינה, נכון להיום, נמצאת על הכוונת של ארה"ב. במצב שכזה, יצואנים ישראליים ייהנו מן העובדה כי יוכלו להציע ליבואנים מארה"ב ומאירופה מוצרים ושירותים חלופיים, כאלה הנושאים במכסים מופחתים.
בכל מקרה, בין אם מלחמת השכר עתידה להתגבר, או לדעוך (לא סביר כי כך יקרה), עומלים בישראל על כינון הסכמי סחר עם מגוון מדינות חדשות על מנת להתכונן לכל צרה שלא תגיע. יש לזכור כי עיקרה של התעשייה הישראלית מושתת על יצוא (בשנת 2017 חצה רף היקף היצוא 100 מיליארד דולר), וכי כרבע ממנו מיועד לארה"ב.
הסכנה הממשית של מסים על ישראל
כאמור, הסכנה לישראל הינה רחבה יותר מאשר רבים נוטים לחשוב. ניתן להסכים על העובדה כי בעתיד הקרוב הנראה לעין ארה"ב לא תטיל מכסים מוגברים על סחורות המיובאות באופן ישיר מישראל, גם בעקבות יחסי החוץ השוררים בין המדינות. עם כניסתו של טראמפ למשרה הרמה ביותר בעולם, ניתן בהחלט לחזות בשינוי אסטרטגי מובהק – בחירה ביצור התעשייה המקומית (פרוטקציוניזם) על פני יבוא. בסיטואציה שכזו, אשר עתידה להתגבר, ניכר כי היצואנים הישראלים ירגישו במהרה בתוצאה, אשר תלווה בירידה דרמטית בהיקף היצוא הישראלי אל המשק האמריקאי (זאת כמובן בתוספת לתנודתיות בערכו של הדולר). נקיטה של אסטרטגיה זו, עלולה גם לגרום למדינות אירופאיות רבות לבחור גם הן בדרך זו, ולהגביל את היקף היצוא הישראלי גם כן.
ניכר כי אנו עומדים בפתחה של תקופה מרתקת, לא פחות, בכל הנוגע למלחמות הסחר בין המעצמות הגדולות והחזקות בעולם. יש לקוות כי מדינת ישראל תזכה לצלוח תקופה זו על ידי שמירה על יחסי סחר חיובים עם המדינות עמן אנו בקשרים אלו, וכן ליצור הסכמי סחר עם מדינות חדשות.